דילוג לתוכן

הקרן

מבנה שנבנה תוך כדי נגינה.

ל׳אדיפיס אטרנל מאגד אוסף כלים, עשייה יוצרת ועבודת העברה, בין צרפת לישראל.

בית ז׳אן־בטיסט ויום במירקור

החזון שלנו

כלי נגינה יוצא דופן אינו חפץ ראווה. הוא מצב של חומר הממתין ליד. לכן ההתחייבות הראשונה שלנו פשוטה: מה שנשמר חייב להתנגן, ומה שמתנגן חייב להיות מתועד.

הפרויקט נושא עוגן יהודי וציוני, המתבטא בדרך אחת בלבד: תרומה ממשית לחיי התרבות בישראל, בהבאת כלים, אמנים ומפגשים. עוגן זה אינו מדיר איש; ההקשבה היא המקום האוניברסלי ביותר שאנו מכירים.

שלוש גיאוגרפיות משיבות זו לזו. צרפת, שבה נבנים ומשוקמים הכלים. מירקור, שבה עברה המלאכה מדור לדור. ישראל, שבה מוצא האוסף את ייעודו ואת קהלו.

האנשים

  • Noam Semecas

    מייסד · פיתוח

    מייסד ל׳אדיפיס אטרנל. הוא מאגד את האוסף, בוחר את הכלים הנמסרים לאמנים ובונה קשרים עם נגנים, מקומות, מוסדות ותומכים, בצרפת ובישראל.

  • Mazarine Carbonare

    בונת כלי קשת · העברה

    בונת כלי קשת, שהוכשרה בסדנת מירקור. היא שומרת על מצב הכלים, מלווה את ההשאלות לאורך זמן ומובילה את המפגשים עם אמנים צעירים: מלאכת הסדנה עוברת דרכה בדרך אל הבמה.

  • Alain Carbonare

    בונה כלי קשת · מירקור

    בונה כלי קשת במירקור, שם הציל את בית משפחתו של ז׳אן־בטיסט ויום. בסדנתו יצר מאות כלים, ביניהם הכינור שהוצג ליהודי מנוחין ב־1993 וצ׳לו שנעשה ליום הולדתו השבעים של מסטיסלב רוסטרופוביץ׳.

    הדיוקן המלא ←